פירוק שיתוף במקרקעין הינה זכות מעוגנת בחוק המקרקעין, לפיה כל שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש פירוק שותפות.
במקרים בהם השותפים מסכימים לבקשת הפירוק, השותף המבקש ימכור את חלקו לשותפים אחרים או לצד שלישי.
אולם מה קורה כאשר אחד מן השותפים מתנגד להליך הפירוק?
בעניין זה, המשפט בישראל רואה בזכות פירוק השיתוף במקרקעין “עקרון על” ועל כן, כל שותף במקרקעין זכאי לדרוש מבית המשפט את זכותו לפירוק השיתוף בכל עת.
כיצד מתבצע הליך פירוק השותפות:
ראשית, יש לבחון היכן רשומה זכותו של המבקש.
- כאשר הזכות רשומה בטאבו – הליך פירוק השותפות יוגש לבית משפט השלום באזור המצאות המקרקעין (ללא קשר לשווים), ויתבצע על פי הוראות חוק המקרקעין.
- כאשר הזכות רשומה במנהל מקרקעי ישראל או חברה משכנת – הליך פירוק השותפות יוגש לבית משפט השלום או המחוזי בהתאם לשווי המקרקעין, ויתבצע על פי חוק המטלטלין.
- במקרה בו פירוק השותפות הוא בין בני משפחה – ההליך ידון בבית המשפט לענייני משפחה.
כיצד מתבצע פירוק השותפות.
- פירוק “בעין” – חלוקה פיסית של המקרקעין בין שותפים. זוהי הדרך העדיפה לפירוק שותפות, זאת כל עוד אופי הנכס והוראות חוקי התכנון והבנייה מאפשרים זאת.
במקרה זה בית המשפט רשאי בהתאם לנסיבות לקבוע תשלומי איזון לשם השוואת חלקיהם של השותפים בנכס קודם החלוקה.
- במקרים בהם המקרקעין אינם ניתנים לחלוקה פיסית (כגון גרימת נזק או הפסד ניכר במקרקעין או מעצם אופיים ואופן השימוש בהם) ניתן למכור את המקרקעין בדרך של כונס נכסים לצד שלישי תוך חלוקת תמורתה בין כל השותפים.
- כמו כן רשאי בית המשפט להורות על ביצוע מכירה בכל דרך הנראית לו יעילה וצודקת.
יודגש כי פירוק שלא בתום לב, הרי שבית המשפט אינו מחויב לדון בה, ורשאי כל שותף המתנגד לפירוק, להגיש לבית המשפט ראיה על שימוש לרעה בזכות.
ומה במקרה בו קיים הסכם שיתוף
במקרה בו נחתם הסכם שיתוף בין שותפים, המגביל את פירוק השיתוף, יוכל בית המשפט לבחון הצדקה לכך ולהורות על הפירוק רק שלוש שנים לאחר חתימת ההסכם.
עם זאת, במקרה של שימוש במקרקעין המשותפים ללא הסכמה או זכות או בניגוד להוראות הסכם השיתוף, יכול כל אחד מן השותפים לבקש פירוק.
לויטה מזור – משרד עורכי דין מקרקעין
