מהו חוק איסור הלבנת הון
חוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000 , קובע כי העושה פעולה ברכוש אסור, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר או קנס.
החוק קובע כי רכוש אסור הינו: (1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; (2) רכוש ששימש לביצוע עבירה; (3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה; (4) רכוש שנעברה בו עבירה.
החוק קובע כי ככל שאדם הורשע בביצוע עבירה על חוק איסור הלבנת הון, נוסף על כל עונש, יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון.
זיהו והכרת הלקוח מכוח חוק איסור הלבנת הון
עם תחילת ההיקשרות אל מול לקוחותינו, אנו מבקשים להחתים אותם על הסכם שכר טרחה ועל ייפוי כח רלוונטי.
כיום, אנו מחתימים את לקוחותינו גם על טופס “הכרת לקוח” מכוח החוק לאיסור הלבנת הון.
במסגרת הוראות החוק, ועל מנת לאפשר את איתורם של העושים פעולות ברכוש אסור, הוטלו חובות זיהוי לקוחות על נותן שירות עסקי, כאשר, החוק מגדיר:
“לקוח” – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו;
“נותן שירות עסקי” – עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו;
“שירות עסקי” – הוגדר בחוק ככל אחת מהפעולות המפורטות להלן:
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
החוק קובע, כי נותן שירות עסקי (עורך הדין לצורך העניין), לא ייתן שירות עסקי ללקוח, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין.
לשם ביצוע הזיהוי האמור, קיים טופס ייעודי אשר נמסר ללקוח, ופרטיו נרשמים על ידי הלקוח בלבד.
העברת המידע למאגר המידע הממשלתי
החוק קובע מינוי מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי נותן השירות, כאשר לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר (לרבות עורכי דין) למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו (את טפסי הכרת הלקוח).
החוק קובע כי יוקם מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק המאבק בטרור.
שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לעניין מאגר המידע והרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו ותחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה.
הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל והם יהיו מוסמכים להעביר את המידע לגופים הרלוונטיים (למשטרה, למכס, למוסד, לשב”כ וכו’).
