מקרה בו הגיש מוכר דירה שאילתה לעירייה בנוגע לחבות היטל השבחה, ונענה כי לא חל היטל השבחה על הקרקע.
אלא שלאחר מכירת הנכס, הוא קיבל במפתיע שומת היטל השבחה לתשלום. בערר שהגיש לוועדת הערר הוא טען כי טרם חתימת הסכם המכר הוציא פלט מאתר האינטרנט של הוועדה המקומית, שם נכתב כי “על פי הנתונים שהוזנו נכון להיום אין חיוב בהיטל השבחה”.
העירייה הודתה כי התשובה באינטרנט ניתנה בטעות. ועדת הערר קבעה, כי “לאחר ששמענו את העורר באריכות, סבורים אנו כי דין הערר להידחות. לטעמנו, במקרה בו עקב טעות ניתן מידע מוקדם בדבר העדר חיוב ולנישום הספציפי היתה צריכה להיות ברורה האפשרות לטעות, הרי שלא קמה טענת הסתמכות המאפשרת קבלת טענת השתק ומניעות”.
ועדת הערר הוסיפה: “בשולי הדברים נציין, כי דומה שעל אנשי המקצוע, ובכלל, עורכי הדין, העוסקים במכר מקרקעין לוודא שהאסמכתא לאי חבות בהיטל השבחה היא האסמכתא המחייבת על פי חוק. בנוסף ראוי לאנשי המקצוע לבצע בדיקה ביחס למצב התכנוני והקנייני התקף ולבחון בהתאם אליו את החבות בהיטל השבחה”.
(ערר 8042/0318 יורם בנימין נ’ ועדה מקומית לתכנון ולבניה ירושלים. ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז ירושלים).
